איך קוראים קלפי טארוט? מדריך מלא למתחילים

לקרוא בקלפי טארוט זה לא לזכור 78 הגדרות בעל פה. זו מיומנות של חיבור: בין שאלה שנוסחה היטב, לבין תמונה שנפלה במקום מסוים, לבין הקלפים שנפלו לידה. מי שמבין איך שלושת אלה נפגשים יכול לקרוא פריסה כבר בפעם הראשונה, גם עם ספר פתוח על השולחן.

המדריך הזה עובר על כל הדרך פעם אחת, מההתחלה ועד הסוף: איך שואלים, איך בוחרים פריסה, איך קוראים קלף בתוך המקום שלו, איך מחברים את הקלפים לסיפור אחד, ואילו טעויות כדאי להכיר מראש. בכל שלב יש קישור למדריך שמעמיק בו, כך שאפשר לקרוא את הכול ברצף או לעצור ולהרחיב בשלב שמעניין אתכם.

המסלול בקצרה: מהשאלה ועד הצעד הבא

כל קריאה, מקלף אחד ועד הצלב הקלטי, עוברת באותה דרך:

שאלה. מה אתם רוצים להבין, ולא מה אתם רוצים שיקרה.

פריסה. מבנה שמתאים לשאלה: כמה קלפים, ומה התפקיד של כל מקום.

קלף במיקום. המשמעות של כל קלף, דרך התפקיד של המקום שבו נפל.

קשרים. מה חוזר, מה חסר, מה מושך לאותו כיוון ומה סותר.

סיפור וצעד. משפט אחד שמסכם את הפריסה, וצעד אחד שאפשר לעשות בעקבותיה.

מתחילים נוטים לקפוץ ישר לשלב השלישי ולפתוח את ספר המשמעויות. אבל רוב הדיוק נקבע לפני כן, בשאלה, ורוב העומק נוצר אחרי כן, בקשרים בין הקלפים. מי שמשקיע בשני הקצוות האלה מקבל קריאה אישית גם כשהוא עדיין לא מכיר את כל הקלפים.

לפני שמתחילים: מה יש בחפיסה

חפיסת טארוט מלאה מונה 78 קלפים, בשתי קבוצות. אין צורך לזכור את כולם כדי להתחיל, אבל כדאי לדעת איך החפיסה בנויה, כי המבנה עצמו כבר אומר הרבה על כל קלף שנופל.

הארקנה הגדולה. 22 קלפים, מהשוטה ועד העולם. כל אחד מהם הוא שלב בדרך גדולה: התחלה, בחירה, משבר, החלמה, השלמה. כשקלף כזה מופיע, השאלה נוגעת במשהו עמוק יותר מהאירועים של השבוע. הרחבה יש במבוא לארקנה הגדולה.

הארקנה הקטנה. 56 קלפים בארבע סדרות: מטות, גביעים, חרבות ומטבעות. בכל סדרה עשרה קלפים ממוספרים, מהאס ועד העשר, וארבעה קלפי חצר: נסיך, אביר, מלכה ומלך. אלה הקלפים של החיים כפי שהם קורים: שיחה, ויכוח, הצעת עבודה, ערב טוב עם חברים. ראו את המבוא לארקנה הקטנה.

בכל קלף של הארקנה הקטנה יש שלושה רמזים שאפשר לקרוא עוד לפני שפותחים ספר: הסדרה אומרת באיזה תחום מדובר, המספר אומר באיזה שלב של התהליך, ודמות החצר אומרת איזה תפקיד ממלאים. התרשים מרכז את שלושתם במקום אחד.

מי שרוצה את התמונה המלאה, כולל ההיסטוריה של החפיסה ומאיפה הגיעו הסמלים שלה, ימצא אותה במבוא לקלפי הטארוט.

שלב 1: מנסחים שאלה

הקלפים עונים על השאלה ששאלתם, לא על זו שהתכוונתם אליה. שאלה מעורפלת תביא קריאה מעורפלת, ושאלה שמבקשת נבואה תביא תשובה שקשה לעשות איתה משהו. לכן לפני שמערבבים, כדאי להעביר את השאלה שלוש בדיקות קצרות:

האם אפשר לענות עליה בכן או לא? אם כן, פתחו אותה. במקום "האם אקבל את העבודה?" שאלו "מה כדאי לי לדעת על התהליך מול העבודה הזו?". שאלה פתוחה נותנת לקלפים מקום להראות מה תומך, מה מפריע ומה עוד לא ראיתם.

האם היא עוסקת במישהו אחר? החזירו אותה אליכם. במקום "האם הוא יחזור?" שאלו "מה כדאי לי להבין על הקשר הזה עכשיו?". הקלפים יכולים לתאר דינמיקה, אבל לא להבטיח מה אדם אחר יבחר.

האם היא מבקשת תאריך? שאלו על קצב ועל תנאים. במקום "מתי אמצא דירה?" שאלו "מה מעכב את מציאת הדירה, ומה יכול לפתוח את זה?".

שאלה שעברה את שלוש הבדיקות היא פתוחה, עוסקת בכם וממוקדת. אם היא גם מציינת נושא וטווח זמן, למשל "בחודשים הקרובים", היא מוכנה. עוד תבניות שעובדות, ודוגמאות של ניסוח לפני ואחרי, יש במדריך איך שואלים שאלה בטארוט.

שלב 2: בוחרים פריסה שמתאימה לשאלה

פריסה היא לא טקס. היא מבנה שאומר לכל קלף מה התפקיד שלו. כלל האצבע: כמה שפחות קלפים, כל עוד הם מחזיקים את השאלה. קלף נוסף שאין לו תפקיד ברור מוסיף רעש, לא דיוק.

קלף אחד. מסר או מיקוד: מה חשוב לשים לב אליו היום. אין בו סיבה ותוצאה, ולכן הוא מצוין להתחלה ולתרגול. ראו פריסת קלף אחד.

שלושה קלפים. המינימום שמחזיק סיפור. בקריאת שלושה קלפים הם המרכז, הפוטנציאל והשיעור. בפריסת מצב · אתגר · עצה הם מה שקורה, מה שמפריע ומה אפשר לעשות. זו הפריסה שהכי כדאי להתחיל בה.

חמישה קלפים. כשהשאלה מורכבת יותר. בפריסת שאלה בחמישה קלפים יש מקום גם לשורש של המצב, למה שתומך ולמה שמעכב.

שתי אפשרויות. כשמתלבטים בין שני מסלולים, באפשרות א׳ · אפשרות ב׳ כל מסלול מקבל קלף משלו, ובקריאת בחירה כל אפשרות מקבלת שלושה קלפים: מה תומך בה, מה המחיר שלה ולאן היא עשויה להוביל.

הצלב הקלטי. עשרה קלפים לתמונה רחבה של תהליך. כדאי להגיע אליו אחרי שקריאה של שלושה קלפים כבר מרגישה טבעית, ולקרוא קודם את המדריך לצלב הקלטי.

את כל הפריסות, ומתי מתאימה כל אחת, אפשר למצוא בדף הפריסות. על הערבוב, החיתוך והוצאת הקלפים בפועל כתבנו באיך פורסים קלפי טארוט.

שלב 3: קוראים כל קלף במקום שבו נפל

כאן רוב המתחילים פותחים ספר. זה בסדר גמור, אבל כדאי לעשות קודם שלושה דברים:

להסתכל על התמונה. מה קורה בה? מי נמצא בה, לאן הוא מסתכל, מה הוא מחזיק, איך נראים השמיים ואילו צבעים שולטים? הציורים של חפיסת ריידר־וייט־סמית נבנו כדי שאפשר יהיה לקרוא אותם. הפרט שתופס את העין ראשון הוא לעיתים קרובות מה שהקלף רוצה להגיד בשאלה הזו.

לזהות את המשפחה. קלף מהארקנה הגדולה מדבר על תהליך גדול, שיעור או נקודת מפנה. קלף מהארקנה הקטנה מדבר על מה שקורה בחיים עצמם, ביום־יום. הסדרה אומרת באיזה תחום מדובר: מטות הם אש, רצון ותנועה; גביעים הם מים, רגש וקשרים; חרבות הן אוויר, מחשבה ועימות; מטבעות הם אדמה, גוף, עבודה וכסף. המספר אומר איפה בתהליך אנחנו: האס הוא פתח, אמצע הסדרה הוא בנייה ובחינה, והעשר הוא סוף של מעגל.

לזהות דמות, אם זה קלף חצר. קלפי החצר הם הקלפים שמתחילים מתקשים בהם יותר מכול, כי הם יכולים לתאר אדם אחר, צד באישיות שלכם, או דרך פעולה. שאלו קודם מה הדמות עושה: הנסיך לומד ופותח, האביר יוצא לדרך, המלכה מחזיקה מבפנים, והמלך מנהל מבחוץ. אחרי זה הסדרה תגיד באיזה תחום.

לשאול מה המיקום מבקש. אותו קלף אומר דברים שונים במקומות שונים. המגדל במקום של "מצב" אומר שמשהו כבר נשבר. במקום של "אתגר" הוא יכול להיות הפחד מהשבר, או ההיאחזות במבנה שכבר לא מחזיק. במקום של "עצה" הוא מציע לא לשקם בכל מחיר את מה שנבנה על יסוד רעוע.

רק אחרי זה פותחים את המשמעות. בכל אחד מדפי הקלפים יש את המשמעויות המרכזיות, וגם את האור ואת הצל שבקלף. על השכבות האלה ואיך משתמשים בהן יש מאמר נפרד: איך קוראים קלף טארוט לעומק.

נוסחה פשוטה שכדאי לזכור: המשמעות של הקלף, דרך התפקיד של המיקום, בתוך השאלה ששאלתם. שלושתם יחד הם הפירוש. כל אחד מהם לבד הוא רק חומר גלם.

שלב 4: מחברים את הקלפים לסיפור אחד

פריסה היא יותר מסכום הקלפים שבה. אחרי שקראתם כל קלף, הסתכלו על הפריסה כולה ושאלו כמה שאלות:

כמה קלפים מהארקנה הגדולה? אם רוב הפריסה מהארקנה הגדולה, המצב גדול מהיום־יום. זה תהליך, ולא בעיה שפותרים בשיחה אחת. אם אין אף קלף כזה, העניין נמצא בידיים שלכם, בקנה מידה של החלטות קטנות.

איזו סדרה שולטת? שלושה גביעים בפריסה על עבודה מספרים שהעניין רגשי יותר ממה שנדמה. גם סדרה שחסרה לגמרי היא מידע: פריסה על זוגיות בלי אף גביע שואלת איפה הרגש.

מה חוזר? מספר שחוזר, למשל שלוש חמישיות, צבע שחוזר, כיוון מבט שחוזר. חזרה היא הדגשה.

לאן הדמויות מסתכלות? דמות שמסתכלת אל הקלף שלידה יוצרת קשר בין השניים. דמות שמפנה לו גב מצביעה על משהו שלא מקבל תשומת לב.

מה סותר? קלפים שמושכים לכיוונים שונים הם לא טעות. בדרך כלל הם בדיוק המתח שהשאלה נולדה ממנו.

בסוף נסו לסכם את הפריסה במשפט אחד, ולשאול מה הצעד הקטן שאפשר לעשות בעקבותיה. אם אין משפט כזה, חזרו לשאלה: אולי היא רחבה מדי. על היחסים בין הקלפים, היסודות והדפוסים כתבנו מדריך מלא: איך קוראים פריסה מלאה.

דוגמה: שלושה קלפים, קריאה אחת

השאלה: "מה כדאי לי להבין על המעבר לתפקיד החדש, בחודשים הראשונים?". הפריסה: מצב · אתגר · עצה.

מצב: שלושה מטבעות. עבודה משותפת ומיומנות שנבנית. במקום של המצב, הקלף אומר שהעבודה עצמה מתקדמת, ושאחרים רואים את מה שאתם מביאים.

אתגר: תשע חרבות. לילות של דאגה. במקום של האתגר, הקושי הוא לא בעבודה אלא בראש: הפחד לטעות גדול ממה שהמציאות מראה.

עצה: אביר המטבעות. צעדים איטיים וקבועים. משימה אחת בכל פעם, בלי להוכיח הכול בשבוע הראשון.

ועכשיו הקשרים. שניים מתוך שלושת הקלפים הם מטבעות, ולכן העניין מעשי ומוחשי. החרבות היחידות יושבות בדיוק במקום של האתגר, בתחום המחשבה. ואין אף קלף מהארקנה הגדולה, כך שזו לא נקודת מפנה גורלית אלא תקופת הסתגלות שנמצאת בידיים שלכם.

המשפט האחד: העבודה הולכת טוב יותר ממה שהדאגה מספרת, והדרך להרגיע את הראש היא קצב קבוע ולא מאמץ גדול. והצעד: לבחור משימה אחת לשבוע הקרוב ולסיים אותה עד הסוף.

טעויות נפוצות של מתחילים

פותחים את הספר לפני שמסתכלים. משמעות מילונית בלי תמונה ובלי מיקום נשמעת נכונה לכל שאלה, ולכן היא לא אומרת כמעט כלום על השאלה שלכם.

קוראים רשימה במקום סיפור. שלושה פירושים נפרדים הם עוד לא קריאה. הקריאה מתחילה כשהקלפים מתחילים לדבר זה עם זה.

מתעלמים מהמיקום. אותו קלף במקום של העבר ובמקום של העצה הוא שני מסרים שונים. מי שקורא את הקלף בלי המקום שלו מאבד חצי מהמידע.

נבהלים מקלפים קשים. המוות כמעט אף פעם לא מדבר על מוות. הוא מדבר על סיום שמפנה מקום. עשר חרבות מסמן את הנקודה הנמוכה, ולכן גם את המקום שממנו מתחילים לעלות. קלף קשה מראה על מה כדאי להסתכל, הוא לא גזר דין.

שואלים שוב עד שהתשובה מוצאת חן. קריאה שנייה על אותה שאלה רק מבלבלת. אם משהו לא ברור, שאלו שאלת המשך אחרת. על זה הרחבנו בלמה לא שואלים פעמיים.

פורסים יותר מדי קלפים לשאלה קטנה. עשרה קלפים על "מה ללבוש לראיון" ייצרו עשרה כיוונים. התאימו את גודל הפריסה לגודל השאלה.

מבקשים תאריך מדויק. הטארוט יודע לספר על קצב, על חלונות זמן ועל תנאים מקדימים, לא על יום מסוים בלוח השנה. איך קוראים זמן בפריסה בלי להמציא תאריכים מוסבר בזמנים ותזמון בקלפי טארוט.

מכופפים את הקלפים למה שרוצים לשמוע. אם תפסתם את עצמכם מתרצים כל קלף כך שיתאים לתשובה שרציתם מראש, עצרו. שאלו את עצמכם מה הייתם אומרים לחבר שהיה מקבל בדיוק את הפריסה הזו.

איך מתרגלים

הדרך הטובה ביותר ללמוד את הקלפים היא לפגוש אותם אחד אחד, לאורך זמן, בתוך החיים עצמם.

קלף ביום. משכו קלף בבוקר ושאלו: "מה חשוב לי לשים לב אליו היום?". בערב בדקו איפה פגשתם אותו. אפשר להתחיל מהקלף היומי.

יומן קריאות. כתבו את השאלה, את הקלפים ואת המשפט האחד. אחרי חודש קראו שוב. כך לומדים מה הקלפים אמרו לכם, ולא רק מה כתוב עליהם בספר.

מתחילים בקטן. שבוע עם קלף אחד, אחר כך שבועיים עם שלושה. לצלב הקלטי מגיעים כשהחיבורים בין שלושה קלפים כבר באים מעצמם.

ואם רוצים לראות איך קריאה מלאה נבנית, אפשר לשאול שאלה ב־AGAT. הפירוש מחבר בין השאלה, הקלפים, המיקומים והיחסים ביניהם, באותה דרך שתוארה כאן.

שאלות נפוצות

איך מפרשים קלפי טארוט?

בארבעה צעדים: מנסחים שאלה פתוחה שעוסקת בכם, בוחרים פריסה שבה לכל מקום יש תפקיד, קוראים כל קלף דרך התפקיד של המקום שבו נפל, ובסוף מחברים את הקלפים לסיפור אחד ושואלים מה הצעד הבא. המשמעות של קלף לבדו היא רק נקודת התחלה. הפירוש נוצר מהמפגש שלו עם המיקום ועם השאלה.

אילו קלפים יש בחפיסת טארוט?

78 קלפים: 22 קלפי ארקנה גדולה, מהשוטה ועד העולם, ו־56 קלפי ארקנה קטנה בארבע סדרות של מטות, גביעים, חרבות ומטבעות. בכל סדרה יש עשרה קלפים ממוספרים וארבעה קלפי חצר. את כל הקלפים, עם המשמעויות שלהם, אפשר למצוא בדפי הקלפים.

איזו חפיסה כדאי לקנות כדי להתחיל?

חפיסה שיש בה ציורים מלאים לכל 78 הקלפים, ובראשן חפיסת ריידר־וייט־סמית או חפיסה שנבנתה על פיה. כמעט כל הספרים והמדריכים, כולל המדריך הזה ודפי הקלפים באתר, מתארים את הציורים שלה, כך שקל ללמוד ממנה. ואם עדיין אין לכם חפיסה, אפשר להתחיל מקריאה באתר.

צריך לשנן את המשמעות של כל 78 הקלפים?

לא. מספיק להכיר את ארבע הסדרות, את הדרך של המספרים מהאס ועד העשר, ואת 22 הקלפים של הארקנה הגדולה בקווים כלליים. מכאן אפשר להבין גם קלף שלא פגשתם קודם, ואת השאר לומדים תוך כדי קריאה.

כמה קלפים כדאי לפרוס בפעם הראשונה?

קלף אחד או שלושה. קלף אחד מלמד את שפת התמונות, ושלושה קלפים מלמדים לחבר ביניהן. פריסות גדולות יותר מגיעות אחר כך.

מה עושים עם קלף הפוך?

יש קוראים שנותנים לקלף הפוך משמעות משלו, ויש שקוראים את כל הקלפים ישרים. בהתחלה פשוט יותר לקרוא את כולם ישרים, ולהבין את הקושי מתוך המיקום ומתוך הקלפים שמסביב. על שתי הגישות כתבנו באיך פורסים קלפי טארוט.

מה עושים כשקלף לא מתחבר לשאלה?

חוזרים לתמונה ולמיקום, ובודקים איך הוא מתחבר לקלפים שלידו. אם עדיין אין חיבור, רשמו אותו ביומן. קלף שנראה זר היום מתברר לעיתים קרובות כעבור כמה ימים. אפשר גם למשוך קלף הבהרה אחד, במקום לפרוס הכול מחדש.

לקרוא אינטואיטיבית או לפי הספר?

גם וגם, ובסדר הזה. קודם מסתכלים על התמונה ושמים לב לתחושה הראשונה, ורק אחר כך בודקים את המשמעות המקובלת. התחושה נותנת לקריאה כיוון אישי, והמשמעות שומרת עליה מלהפוך לניחוש. על הצד האינטואיטיבי של הקריאה כתבנו בקריאה אינטואיטיבית.

כמה זמן לוקח ללמוד, ואפשר ללמוד לבד?

את הבסיס אפשר לרכוש בכמה שבועות של קלף ביום, וקריאה של שלושה קלפים מתחילה להרגיש טבעית אחרי חודש או חודשיים של תרגול. זה אפשרי לגמרי לבד, עם חפיסה, יומן קריאות והמדריכים באתר. מורה או קבוצה עוזרים בעיקר לשמוע איך אחרים קוראים את אותם קלפים.

אפשר לקרוא בקלפים לעצמי?

כן, ורוב הלומדים מתחילים כך. הקושי העיקרי הוא לקרוא בלי לרצות תשובה מסוימת. ניסוח פתוח של השאלה ויומן קריאות עוזרים לשמור על מבט כן.

הטארוט מנבא את העתיד?

הטארוט מראה את המצב כפי שהוא עכשיו ואת הכיוון שאליו הוא נוטה, אם שום דבר לא ישתנה. הוא לא גוזר גורל. לכן הקריאה השימושית ביותר מסתיימת בצעד שאתם יכולים לעשות, ולא בתחזית.