שלושה גרידים מבוססי אגת
שלושה מערכי אבנים שבנויים סביב אגת: ציר אנכי לקרקוע וזרימה עם אגת עץ, מעגל רך להרגעה ותקשורת עם אגת בלו לייס, ומעוין בתוך ריבוע להשקטת המחשבה. עם איור וכיווני קוורץ לכל גריד.
כשכותבים על אגת כמשפחה של אבנים שמחזיקות, מייצבות ומטמיעות, מגיע בשלב מסוים הרגע שבו רוצים לראות איך זה עובד עם אבנים אחרות, במבנה, ולא רק אבן אחת ביד.
לכן כאן שלושה מערכי אבנים שבנויים סביב אגת. אחד לקרקוע ולחיבור אנרגטי, אחד להרגעה רגשית ולתקשורת רכה, ואחד להשקטת המחשבה. בכל אחד מהם הקוורץ השקוף משמש כאבן חיבור והכוונה, והאיור של כל גריד מסמן בחץ לאן פונה כל חוד.
מי שעדיין לא בנה גריד ימצא את היסודות, הכוונה, האבן המרכזית, האבנים התומכות והמבנה, במבוא לגרידים. על משפחת האגת עצמה כתבנו בדף אגת - כללי.
לפני שמתחילים
כוונה אחת. לכל גריד מטרה אחת בלבד. גריד שמבקש גם קרקוע, גם רוגע וגם בהירות מבקש שלושה דברים שונים משלושה מבנים שונים.
הקוורץ הוא הכיוון. חוד קוורץ שקוף אינו אבן נוספת אלא חץ. הקצה החד שלו אומר לאן האנרגיה מתבקשת לנוע, ולכן בכל גריד מצוין במפורש לאן הוא פונה. הפיכת הכיוון משנה את הגריד.
אגת במרכז או במסגרת. בשני הגרידים הראשונים האגת היא האבן המרכזית. בשלישי היא נמצאת בבסיס ובמסגרת, ומחזיקה מבפנים מבנה שהמרכז שלו הוא אבן אחרת. שני התפקידים מתאימים לה.
גריד השורשים והזרימה
מטרה: קרקוע, ייצוב אנרגטי, וחיבור בין בסיס יציב לבין תנועה והתפתחות.
מבנה: עץ, או ציר אנכי.
במרכז: אגת עץ גדולה. הגזע והמערכת השלמה.
מתחת למרכז: טורמלין שחור. שורש, גבול ופריקה.
מעל המרכז: קיאנייט כחול. כיוון, זרימה ויישור הציר.
משני צדי אגת העץ: שתי אבני אגת מוס. צמיחה, התחדשות וגמישות.
בארבע הפינות: אגת בוטסוואנה או אגת אפורה. החזקה ויציבות.
בין האבנים: שישה חודי קוורץ שקוף.
כיוון הקוורץ. שני חודים פונים מהטורמלין אל אגת העץ. שניים פונים מאגת העץ אל אבני אגת המוס. שניים ממשיכים מאגת העץ כלפי הקיאנייט. כך נוצרת תנועה מלמטה למעלה: קרקוע, התבססות, צמיחה ובהירות.
כוונה מתאימה: "אני מחובר לקרקע, נשען על בסיס יציב, ומאפשר לאנרגיה לנוע דרכי בצורה מסודרת."
מתאים במיוחד לעבודה עם התחלה חדשה, מעבר בית, בניית עסק, חיזוק התמדה או תחושת פיזור. זה הגריד שאגת העץ נבנתה בשבילו: היא אבן של גזע, וכאן היא עומדת בדיוק במקום שבו גזע צריך לעמוד, בין השורש לצמרת.
גריד הנשימה הכחולה
מטרה: רוגע רגשי, האטה, תקשורת נעימה והפחתת עומס לפני שיחה או מפגש.
מבנה: מעגל רך בעל שש נקודות.
במרכז: אגת בלו לייס. שקט, הקשבה וביטוי רגוע.
מעל המרכז: לרימר. רכות, מרחב רגשי ותחושת נשימה.
מתחת למרכז: אמזונייט. אמת פנימית, גבולות, והיכולת לומר את הדבר הנכון בלי תוקפנות.
מימין ומשמאל: שתי אבני אוונטורין ירוק. ויסות הלב, סבלנות ותחושת אפשרות.
בשתי הנקודות הנותרות: אגת תחרה כחולה נוספת, או כלקדון כחול.
במעגל החיצוני: שישה חודי קוורץ שקוף, מונחים בין האבנים.
כיוון הקוורץ. כל החודים פונים במעגל עם כיוון השעון, ולא ישירות למרכז. כך מתקבלת תחושת זרימה מתמשכת ולא ריכוז חד של אנרגיה. זה ההבדל בין גריד שמרגיע לגריד שמעורר: כשהחודים פונים פנימה, המרכז מתמלא; כשהם מקיפים, המרכז נח.
תוספות אפשריות. אם העבודה מיועדת להרגעה עמוקה יותר, אפשר להוסיף ארבע אבני קוורץ חלבי מחוץ למעגל. אם היא מיועדת לשיחה חשובה, אפשר להוסיף קיאנייט כחול מעל הלרימר, כציר של דיבור.
כוונה מתאימה: "אני נושם, מקשיב, בוחר את המילים שלי, ומאפשר לאמת להיאמר ברכות ובבהירות."
זהו גריד טוב לחדר טיפולים, לשולחן כתיבה, לפני שיחת גבולות, או בתקופה שבה יש רגישות גבוהה לסביבה. הוא מה שאגת תחרה כחולה עושה ביד, בגרסה שאפשר להשאיר על השולחן.
גריד מקדש המחשבה השקטה
מטרה: הפחתת רעש מחשבתי, ארגון מחשבות, והפרדה בין אינטואיציה, דמיון ודאגה.
מבנה: מעוין בתוך ריבוע.
במרכז: פלואוריט סגול או ירוק-סגול. מיון, סדר וריכוז.
מעל המרכז: אמטיסט. התבוננות ושחרור ממעגלי חשיבה חוזרים.
מתחת למרכז: אגת בוטסוואנה או אגת אפורה. האטה, יציבות, והחזרת המחשבה לגוף.
מימין ומשמאל: שתי אבני סודלייט. היגיון, ניסוח, והבחנה בין עובדה לפרשנות.
בארבע הפינות החיצוניות: טורמלין שחור. גבול מסביב לגריד.
בין הפלואוריט לכל אחת מארבע האבנים הפנימיות: ארבעה חודי קוורץ שקוף.
בין הפינות החיצוניות: ארבע אבני אגת קטנות, באמצע כל צלע, ליצירת מסגרת רציפה.
כיוון הקוורץ. כל ארבעת החודים פונים מהפלואוריט החוצה. הכיוון הזה מתאים כשרוצים לפרק עומס ולהרחיב מחשבה תקועה. כשרוצים דווקא לאסוף ריכוז לפני לימוד או כתיבה, הופכים את החודים כך שיפנו פנימה, אל הפלואוריט.
תוספת אפשרית. קיאנייט כחול בקצה העליון, מעל האמטיסט, אם רוצים ליצור ציר ברור בין מחשבה, אינטואיציה והבנה.
כוונה מתאימה: "אני מאפשר למחשבות להסתדר. אני מבחין בין מה שאני יודע, מה שאני מדמיין, ומה שדורש ממני פעולה."
כאן האגת לא במרכז אלא בבסיס ובמסגרת, וזה תפקיד שמתאים לה לא פחות. הפלואוריט ממיין, האמטיסט מתבונן, הסודלייט מנסח, ואגת בוטסוואנה מחזירה את כל זה לגוף ולקרקע. בלי האגת, הגריד הזה היה נשאר בראש.
הפעלה וסיום
לפני הבנייה. להגדיר מטרה אחת בלבד, ולכתוב אותה במשפט.
הפעלה. אחרי סידור האבנים, לעבור עם חוד קוורץ מהאבן החיצונית הראשונה אל המרכז, וממנו לאורך המבנה כולו. בסיום לחזור אל המרכז ולומר את הכוונה פעם אחת.
משך. אין צורך להשאיר את הגריד פעיל בלי הגבלה. אפשר לעבוד איתו במשך שבעה ימים, מחזור ירח, או תקופה שהוגדרה מראש. גריד ששכחו ממנו הוא קישוט, לא גריד.
פירוק. להתחיל מהאבנים החיצוניות ולסיים באבן המרכזית, בסדר הפוך לבנייה. אחר כך לטהר את האבנים, כמתואר במאמר על טיהור קריסטלים.
איזה גריד מתאים לאיזה רגע
כשהקרקע זזה (מעבר, התחלה, פיזור): גריד השורשים והזרימה. הוא בונה ציר.
כשהלב מלא והמילים נתקעות (לפני שיחה, אחרי יום עמוס, רגישות גבוהה): גריד הנשימה הכחולה. הוא מקיף ומרגיע.
כשהראש רועש (דאגות חוזרות, קושי להתרכז, ערבוב בין מה שיודעים למה שמפחדים ממנו): גריד מקדש המחשבה השקטה. הוא ממיין.
שלושתם נשענים על אותה איכות של אגת: להחזיק תהליך לאורך זמן בלי לדחוף אותו. ההבדל הוא רק במה שמבקשים להחזיק.
הגרידים משמשים להתבוננות, לכוונה ולטקס אישי. הם אינם תחליף לטיפול רפואי או רגשי כשנדרש כזה.