אליסטר קראולי — חייו, משפחתו, תפיסת עולמו וטארוט תות
מסע בחייו של אליסטר קראולי, במשפחתו ובמחלוקות סביבו, בתורת תלמה, בקבלה ההרמטית וביצירת טארוט תות עם פרידה האריס.
אליסטר קראולי (1875–1947) היה מיסטיקן, סופר, משורר ומטפס הרים, ממייסדי תלמה ואחד האנשים שהשפיעו על הטארוט האזוטרי המודרני. חפיסת תות שיצר עם פרידה האריס משלבת קבלה הרמטית, אסטרולוגיה, אלכימיה ומיתולוגיה.
ילדות, הורים ונעורים
קראולי נולד ב־12 באוקטובר 1875 באנגליה בשם אדוארד אלכסנדר קראולי. אביו אדוארד היה איש עסקים ומטיף בתנועת האחים מפלימות', ואמו אמילי ברתה בישופ הייתה דתייה אדוקה. אביו נפטר ב־1887, כשקראולי היה בן אחת עשרה. הוא התרחק בהמשך מהחינוך הנוצרי המחמיר. לפי הביוגרפיות, אמו כינתה אותו לעיתים ״החיה״; בבגרותו אימץ את הכינוי ואת המספר 666 כחלק מדימויו הציבורי.
ב־1895 למד בקיימברידג', התעניין בשירה ובשחמט ועסק בטיפוס הרים. הוא השתתף במשלחות ל־K2 ב־1902 ולקנצ'נג'ונגה ב־1905, ונסע גם למצרים ולהודו. מסעותיו חשפו אותו ליוגה ולמדיטציה, שאותן שילב בדרכו האישית.
שחר הזהב והמפגש עם הטארוט
ב־1898 הצטרף למסדר שחר הזהב (Hermetic Order of the Golden Dawn), שבו למד קבלה הרמטית, אסטרולוגיה, אלכימיה, מאגיה טקסית וטארוט. אלן בנט וסמואל לידל מקגרגור מאת'רס היו בין מוריו. אף שהסתכסך עם חברים במסדר, מערכת ההתאמות שלו בין קלפים, אותיות עבריות, כוכבי לכת ועץ החיים השפיעה עמוקות על עבודתו.
רוז קלי, המשפחה וספר החוק
ב־1903 נישא לרוז אדית קלי. בקהיר ב־1904, לפי עדותו, רוז חוותה מסרים הקשורים להורוס, ובעקבותיהם הוכתב לו בידי ישות בשם איוואס ספר החוק (Liber AL vel Legis). כתיבת הספר היא עובדה היסטורית; מקורו העל־אנושי הוא טענה אמונית שאינה ניתנת לאימות.
לבני הזוג נולדו לילית, שנפטרה בילדותה, ולולה זאזה. הם התגרשו ב־1909. בהמשך הייתה לאה הירסיג בת זוגו ושותפתו הרוחנית בתפקיד ״האישה הארגמנית״; בתם אנה לאה נפטרה בינקותה. ב־1929 נישא למריה תרזה פרארי דה מיראמר. היו לו ילדים נוספים מקשרים אחרים. חייו המשפחתיים התאפיינו גם באובדן, בעימותים ובחוסר יציבות.
תלמה והרצון האמיתי
תלמה, ״רצון״ ביוונית, מציבה במרכז את הרצון האמיתי (True Will). ״עשה כרצונך — זהו החוק כולו״ אינו בהכרח קריאה לסיפוק כל דחף, אלא הזמנה להבחין בין פחד, הרגל ותשוקה רגעית לבין מסלול חיים עמוק יותר. המשפט המשלים הוא ״האהבה היא החוק, אהבה הכפופה לרצון״.
קראולי הגדיר מאגיה כיצירת שינוי בהתאם לרצון, ועסק בטקסים, ביוגה, במדיטציה ובמיניות טקסית. אלה הן תפיסות רוחניות, ולא הוכחות לפעולה על־טבעית. הוא תיאר גם את עידן הורוס כתקופה של אחריות ועצמאות רוחנית.
המחלוקות סביב קראולי
קראולי בנה לעצמו דימוי פרובוקטיבי, אך חלק מהמחלוקות סביבו נגעו להתנהגויות ממשיות ולא רק להתנגדות דתית. שימוש בהרואין ובחומרים אחרים מתועד בביוגרפיות, כמו גם יחסים מורכבים עם תלמידים ובני זוג, תלות כלכלית באחרים וניסויים קיצוניים בקומונת תלמה שהקים בצ'פאלו בסיציליה ב־1920. ב־1923 גורש מאיטליה.
במקביל, העיתונות הציגה אותו לעיתים באופן סנסציוני. יש להבחין בין מעשים מתועדים, טענות מתנגדים והמיתולוגיה שטיפח בעצמו. אפשר להכיר בהשפעתו העצומה על האזוטריקה המערבית מבלי להצדיק את התנהגותו האישית.
פרידה האריס וטארוט תות
קראולי הכיר את ליידי פרידה האריס ב־1937. בין 1938 ל־1943 עבדו על חפיסת תות. האריס הייתה שותפה יצירתית מרכזית, ולא רק מאיירת: היא פיתחה שפה חזותית של צבע, גאומטריה ותנועה. קראולי סיפק את המסגרת האזוטרית והפרשנית. ספר תות פורסם ב־1944, והחפיסה המלאה הודפסה רק לאחר מות שניהם.
החידושים של טארוט תות
טארוט תות לא רק שינה שמות של קלפים. קראולי והאריס בנו חפיסה שבה כל קלף נושא על פניו את המפתחות לפירושו.
כותרת ושיוך אסטרולוגי לכל קלף ממוספר. בחפיסות קודמות, הקלפים הממוספרים של הארקנה הקטנה הציגו לרוב רק את הסמלים עצמם. בתות לכל קלף מהשניים ועד העשר יש כותרת, כמו שליטה (Dominion) לשניים מטות, מותרות (Luxury) לארבעה גביעים או חורבן (Ruin) לעשרה חרבות, ולצדה סימן של כוכב לכת במזל. השיוכים נשענים על 36 הדקאנים, חלוקת גלגל המזלות לקטעים של עשר מעלות שתוארה בתורת שחר הזהב. תות הייתה מהחפיסות הראשונות שהציגו אותם על הקלפים עצמם.
משפחת החצר. במקום מלך, מלכה, אביר ונער, בתות יש אביר, מלכה, נסיך ונסיכה. כל דמות מייצגת יסוד בתוך יסוד: האביר את האש, המלכה את המים, הנסיך את האוויר והנסיכה את האדמה. נסיך הגביעים, למשל, הוא "אוויר שבמים". הנסיכות נקראות בשפת שחר הזהב "כסאות האסים": הן מעגנות בעולם החומרי את הכוח הגולמי של האס.
צ' איננה הכוכב. בספר החוק מופיע המשפט "Tzaddi is not the Star". קראולי הבין ממנו שיש להחליף בין האותיות של הקיסר ושל הכוכב: הקיסר קיבל את צ' והכוכב את ה'. שחר הזהב כבר החליף את מקומם של הכוח והצדק בסדר הקלפים, וההחלפה של קראולי יצרה מולה "לולאה כפולה" סימטרית בגלגל המזלות.
השפה החזותית של פרידה האריס. האריס צבעה את הקלפים לפי סולמות הצבע שקראולי פירט בספרו 777, ארבעה סולמות המותאמים לארבעת העולמות בקבלה. היא שאבה גם מגאומטריה פרויקטיבית ומהאנתרופוסופיה, וזה ניכר בקרני האור, בספירלות ובמשטחים החותכים זה את זה. בחלק מהמהדורות נכללות שלוש גרסאות של קלף הקוסם (The Magus) מתוך הגרסאות שציירה במהלך העבודה.
קריאה בלי קלפים הפוכים. קראולי לא השתמש בקלפים הפוכים. במקומם, לפי שיטת שחר הזהב, נבחנים יחסי היסודות (Elemental Dignities): קלף מתחזק כשלידו קלפים מיסוד ידידותי ונחלש ליד קלפים מיסוד מנוגד, כמו אש לצד מים. כך הפירוש נקבע לפי הקלפים השכנים בפריסה, ולא לפי כיוון הקלף.
מקומה בתולדות הטארוט. לצד טארוט מרסיי וחפיסת ריידר–ווייט–סמית, תות נחשבת לאחת משלוש המסורות המרכזיות של הטארוט המודרני, וחפיסות רבות שיצאו מאז נבנו על המבנה, השמות והשיוכים שלה.
במה שונה טארוט תות מריידר–ווייט–סמית?
| ריידר–ווייט–סמית | טארוט תות | הדגש אצל קראולי |
|---|---|---|
| כוח — Strength | Lust — תאווה | חיוניות, תשוקה והשתלבות בכוח |
| צדק — Justice | Adjustment — התאמה | איזון דינמי וחוקי סיבה ותוצאה |
| מיזוג — Temperance | Art — אמנות | אלכימיה וחיבור ניגודים |
| יום הדין — Judgement | The Aeon — העידן | התעוררות ושינוי תודעתי |
| העולם — The World | The Universe — היקום | השלמה קוסמית |
| גלגל המזל | Fortune — גורל | מחזוריות ותנועת הכוחות |
השינויים אינם מסתכמים בשמות. התאווה עוסקת גם בהכרה בכוח היצר, האמנות בחיבור אלכימי בין ניגודים, וההתאמה בדיוק מתמשך ולא רק בשיפוט מוסרי. שתי החפיסות הושפעו משחר הזהב, אך קראולי והאריס פיתחו שפה ייחודית.
קראולי, הקבלה ועץ החיים
עץ החיים הגיע מן הקבלה היהודית, אך בקבלה ההרמטית שולב עם אסטרולוגיה, אלכימיה וטארוט. יש להבחין בין המסורות: הקבלה היהודית עוסקת ביחסים בין האלוהות, הבריאה והאדם, ואילו ההרמטית יצרה מערכת התאמות אזוטרית רחבה.
בעץ החיים עשר ספירות ו־22 נתיבים. בשיטת שחר הזהב הספירות קשורות לעשרת הקלפים הממוספרים בכל סדרה, והנתיבים לקלפי הארקנה הגדולה ולאותיות העבריות. חסד יכולה לבטא שפע ונדיבות, גבורה גבולות והבחנה, ותפארת חיבור והרמוניה. אין מדובר בתוויות של טוב ורע אלא בכוחות המתבטאים בדרכים שונות.
ארבעה גביעים, למשל, משויך לחסד וליסוד המים. בטארוט תות הוא נקרא Luxury, מותרות: שפע רגשי ונוחות עשויים להפוך גם לעודף סיפוק ולקיפאון. השיוך הקבלי מוסיף רובד, אך אינו מחליף את הקשר השאלה והפריסה.
הנתיבים והארקנה הגדולה
הקוסם משויך לאות ב' ולמרקורי ומבטא תקשורת, מיומנות ותיווך בין רעיון לפעולה. הכוהנת הגדולה משויכת לאות ג' ולירח, ומבטאת מסתורין, הקשבה וידיעה פנימית. הקיסרית משויכת לאות ד' ולנוגה, ומייצגת אהבה, פוריות ויצירה.
קראולי לא המציא את ההתאמות הללו; הוא ירש רבות מהן משחר הזהב, הרחיב אותן ושינה כמה שיוכים, במיוחד בהקשר של הקיסר והכוכב, בהתאם לתפיסתו את ספר החוק.
ארכיטיפים, מיתולוגיה והצל
ארכיטיפים הם דפוסים החוזרים במיתוסים, בחלומות ובסיפורים: האם, האב, החכם, הילד, המורד והקוסם. המושג מזוהה עם קרל גוסטב יונג, אך אין לזהות את שיטת קראולי עם הפסיכולוגיה היונגיאנית. קריאה ארכיטיפית היא עדשה מודרנית אפשרית לטארוט תות, לא תיאור מדויק של מקורותיו.
השוטה עשוי לבטא התחלה, חופש ותמימות, אך גם חוסר הבחנה. הקוסם מייצג יצירתיות, שפה וכישרון, אך לעיתים גם מניפולציה. הכוהנת הגדולה מסמלת חוכמה פנימית ומסתורין, והקיסרית הזנה, אהבה וצמיחה, אך גם היקשרות ועודף הגנה. הקיסר עשוי לייצג אחריות וגבולות או נוקשות ושליטה. הנזיר יכול לסמל התבוננות או הסתגרות.
המושג היונגיאני ״צל״ מסייע לשאול מה קורה כאשר כוח מסוים אינו מוכר או מאוזן. השטן אצל קראולי אינו רק שעבוד; הוא קשור גם לחומר, לפריון וליצר. אין בכך מחיקה של סכנות התלות והאובססיה.
קראולי והאריס שילבו דימויים מן המיתולוגיות המצרית, היוונית והנוצרית. נוית קשורה בתלמה למרחב האינסופי, הורוס לעידן החדש ותחות לחוכמה ולכתיבה. אלה פירושים מחודשים בתוך שיטתו, לא תמיד המשמעות המקורית של הדמויות במצרים העתיקה.
משמעות הקריאה והמורשת
קריאה רב־שכבתית אינה חייבת לקבוע גורל. קלף האמנות יכול להזמין התבוננות בחיבור בין ניגודים, ההתאמה ביחסים שבין בחירה לתוצאה, והתאווה במפגש בין תשוקה למודעות. לעיתים קלף מתאר את השואל, לעיתים אדם אחר, מערכת יחסים או מצב זמני; אין לכפות משמעות אחת.
קראולי נפטר ב־1 בדצמבר 1947 בהייסטינגס שבאנגליה, בן 72. מורשתו משלבת יצירה אזוטרית רבת השפעה עם ביוגרפיה קשה ושנויה במחלוקת. טארוט תות נשאר הזמנה לראות בכל קלף מפגש בין הנפש, המיתוס, המסורת והחיים.