אסטרולוגיה

אחת המסורות המתועדות הקדומות ביותר של קריאת סימנים בשמים התפתחה במסופוטמיה. כבר באלף השני לפני הספירה נאספו סדרות גדולות של סימנים שמימיים וניסיונות לקשור ביניהם לבין אירועים ארציים. קובץ האומנים הבבלי הידוע בשם Enūma Anu Enlilעסק בליקויים, בירח, בשמש, בכוכבי לכת ובתופעות שמימיות אחרות ובמשמעות שיוחסה להן עבור המלך והממלכה.

במסורת הבבלית התפתחה גם תצפית שיטתית מאוד. טקסטים אסטרונומיים כגון MUL.APIN סידרו כוכבים וקבוצות כוכבים, עקבו אחר זמני זריחה ושקיעה וחיברו בין השמים למחזור השנה. במהלך האלף הראשון לפני הספירה התגבשה בבבל חלוקה של חגורת השמים לשנים־עשר חלקים בני שלושים מעלות — אחד היסודות של גלגל המזלות שבו משתמשת האסטרולוגיה המערבית עד היום.

בתקופה ההלניסטית, בעיקר מן המאות האחרונות לפני הספירה ובמרכזים כמו אלכסנדריה, התחבר הידע המסופוטמי עם מתמטיקה ואסטרונומיה יוונית, מסורות מצריות ופילוסופיה הלניסטית. כאן התפתחה בהדרגה האסטרולוגיה ההורוסקופית: לא רק סימנים לממלכה כולה, אלא מפה המחושבת לרגע לידה, עם מזלות, כוכבי לכת, בתים ונקודת אופק.

גם אצל המאיה התצפית בשמים הייתה חלק ממערכת רחבה שבה מתמטיקה, לוח שנה, דת ושלטון השתלבו זה בזה. כוהנים וסופרים עקבו אחרי מחזורי השמש, הירח וכוכבי הלכת, ובמיוחד אחרי ונוס. בקודקס דרזדן נשמרו טבלאות מפורטות של מחזור ונוס, ששימשו לתיאום בין מחזורים שמימיים לבין ימים בעלי משמעות פולחנית ומדינית.

המאיה פעלו עם כמה מערכות זמן במקביל, ובהן לוח טקסי בן 260 יום ולוח שמשי בן כ־365 יום. החיבור ביניהם יצר מחזורים ארוכים יותר, והזמן עצמו נתפס כבעל איכות ולא רק ככמות. ימים ומחזורים מסוימים יכלו להיחשב מתאימים או טעונים יותר לפעולה, טקס, מלחמה או הכרעה.

גם כאן לא מדובר בשנים־עשר המזלות המערביים. המאיה בנו מערכת קוסמולוגית וקלנדרית עצמאית, שבה התנועה המחזורית של השמים עזרה להבין את מקומו של האדם בתוך סדר גדול ממנו. הדמיון לאסטרולוגיה המערבית נמצא בעיקר בעצם החיפוש אחר משמעות במחזורי השמים — לא בזהות של הסמלים או של שיטת החישוב.

לוחות שנה מדגימים בצורה הפשוטה ביותר עד כמה חיי האדם מאורגנים סביב מחזורי השמים. הלוח העברי הוא לוח ירחי־שמשי: החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך השנה מותאמת למחזור השמש באמצעות הוספת חודש אדר נוסף בשבע שנים מתוך מחזור של תשע־עשרה שנים. כך פסח נשאר באביב והחגים נשמרים בעונות שאליהן הם קשורים. לעומתו, הלוח ההיג׳רי האסלאמי הוא לוח ירחי בן שנים־עשר חודשים, ולכן שנתו קצרה מן השנה השמשית ורמדאן ושאר המועדים נעים בהדרגה לאורך כל עונות השנה.

גם ברמה הפיזיקלית לשמש ולירח יש השפעה ברורה ומדידה. אנרגיית השמש היא הבסיס למחזורי יום ולילה, לעונות, לאקלים ולפוטוסינתזה שעליה נשענות רוב מערכות החיים. כוח הכבידה של הירח הוא הגורם העיקרי לגאות ולשפל, והשמש מוסיפה להם רכיב משמעותי; כאשר השמש, הארץ והירח מסתדרים בקו אחד מתקבלים גאות ושפל חזקים יותר, וכאשר הזווית ביניהם קרובה לתשעים מעלות ההפרש קטן יותר.

מכאן חשוב להפריד בין שני סוגים של טענה. ההשפעה הפיזיקלית של השמש והירח על כדור הארץ ניתנת למדידה. לעומת זאת, המסורות האסטרולוגיות עושות צעד נוסף: הן מייחסות גם למיקומם של כוכבי הלכת, המזלות, הבתים והזוויות ביניהם משמעות ביחס לאופי, לקשרים, למחזורי חיים ולתזמון. באסטרולוגיה זהו עיקרון יסוד של קשר סמלי בין השמים לבין החיים; המדע המודרני אינו מכיר כיום במנגנון פיזיקלי מוכח שמסביר השפעה כזאת של מיקומי כוכבי הלכת על אישיות או גורל.

ההבחנה הזאת אינה מבטלת את השפה האסטרולוגית, אלא מגדירה על מה היא נשענת: מצד אחד התבוננות אמיתית במחזורים שמימיים שמשפיעים על הזמן ועל העולם; מצד אחר מסורת פרשנית עתיקה שמרחיבה את אותם מחזורים למפת משמעות. משום כך לאורך ההיסטוריה אסטרולוגיה יכלה לשבת בדיוק על הגבול שבין תצפית, לוח שנה, דת, פילוסופיה וסמל.

הזודיאק הסיני המוכר לנו מחלק שנים למחזור של שנים־עשר בעלי חיים: עכברוש, שור, נמר, ארנב, דרקון, נחש, סוס, עז, קוף, תרנגול, כלב וחזיר. אבל אין כאן הקבלה פשוטה לשנים־עשר המזלות המערביים: במערב סימן הזודיאק קשור בעיקר למיקום השמש לאורך השנה, ואילו החיה הסינית המוכרת קשורה בראש ובראשונה לשנת הלידה.

מאחורי מחזור בעלי החיים נמצאת מערכת מורכבת יותר של עשרת הגזעים השמימיים ושנים־עשר הענפים הארציים, היוצרים יחד מחזור של שישים שנה. היא משתלבת עם יין ויאנג ועם חמשת התהליכים — עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. בשיטות כגון BaZi, "ארבעת העמודים", נבחנים לא רק השנה אלא גם חודש, יום ושעת הלידה, וכל עמוד מקבל גזע וענף משלו.

לסין הייתה גם מסורת עשירה של אסטרונומיה ואומנים שמימיים בחצר הקיסר. ליקויים, שביטים ותופעות חריגות יכלו להתפרש ביחס למצב הממלכה ולמנדט השמים. לכן גם כאן "האסטרולוגיה הסינית" רחבה בהרבה מן השאלה איזה בעל חיים מייצג את שנת הלידה.