סיטרין
סיטרין מזוהה כאבן שפע, אבל החיבור שלה למקלעת השמש פותח סיפור רחב יותר על רצון, גבולות, כעס, הגשמה והיכולת להביא את עצמנו לידי ביטוי בעולם.
בכל חנות קריסטלים אפשר למצוא סיטרין על המדף, וברוב המקרים היא תוצג מיד כ"אבן השפע".
שפע, הצלחה, כסף, הזדמנויות.
אבל בעיניי הסיפור שלה מעניין הרבה יותר כשמבינים את החיבור שלה לצ'אקרת מקלעת השמש.
סיטרין היא זן צהוב של קוורץ. סיטרין טבעית אינה נפוצה מאוד, וצבעיה נוטים להיות עדינים יחסית — מצהוב בהיר ושמפניה ועד דבש, זהוב וגוונים מעט מעושנים.
חלק גדול מהאבנים שנמכרות בחנויות כסיטרין הן למעשה אמטיסט טבעית שעברה חימום מלאכותי. החימום משנה את צבעה לצהוב, כתום ולעיתים חום עמוק. היא עדיין קוורץ טבעי, אבל הצבע שלה נוצר בעקבות הטיפול בחום ולא בתהליך הטבעי שבו נוצרה סיטרין.
כשמסתכלים על הגוונים הצהובים והזהובים של האבן, קל להבין מדוע היא התחברה לאורך השנים למקלעת השמש.
מקלעת השמש, מניפורה, היא הצ'אקרה השלישית. היא מזוהה עם הצבע הצהוב ועם יסוד האש, ועוסקת ברצון, בכוח האישי, בביטחון, בגבולות וביכולת להוציא דברים אל הפועל.
כאן נמצא בעיניי גם החיבור המעניין בין מקלעת השמש לבין שפע. שפע אינו רק משהו שאנחנו רוצים לקבל מבחוץ. כדי שרעיון, כישרון או רצון יקבלו ביטוי בעולם, אנחנו צריכים לבחור, לפעול, להתמיד ולהסכים להראות את מה שיש לנו לתת.
אפשר להבין את התהליך הזה דרך ארבע הצ'אקרות הראשונות.
צ'אקרת השורש נותנת לנו קרקע — אני קיים, אני בטוח ויש לי מקום בעולם.
צ'אקרת המין מביאה רגש, תשוקה, יצירתיות ופוטנציאל — אני מרגיש, אני רוצה, משהו רוצה להיוולד מתוכי.
מקלעת השמש לוקחת את הפוטנציאל הזה והופכת אותו לפעולה — אני בוחר, אני יכול, אני עושה.
וצ'אקרת הלב מוסיפה את המפגש עם האחר — איך אני נשאר אני, עם הרצונות והגבולות שלי, ובכל זאת אוהב, מתחבר ורואה את מי שנמצא מולי.
בתקופה האחרונה מצאתי את עצמי חוזר שוב ושוב למקלעת השמש בעקבות סשנים שבכלל התחילו משאלות על זוגיות.
אצל אדם אחד הופיע כעס שמתפרץ בתוך מערכת היחסים, ומתחתיו תחושה שבן הזוג אינו רואה אותו ואת הצרכים שלו.
במקרה אחר נוצרו משברים ואפילו חבלה מכוונת בקשר כדי לבדוק אם האדם שמולי יילחם עליי.
ומתחת להתנהגויות השונות האלה נמצאו צרכים פשוטים מאוד:
אני רוצה להרגיש שרואים אותי.
אני רוצה לדעת שאני חשוב.
אני רוצה לבטא את עצמי.
אצל אדם אחר פגשתי דווקא את הקצה השקט יותר. הוא תיאר תקופה של דיכאון עמוק, הסתגרות ואובדן האנרגיה לעשות ולהוציא דברים אל הפועל.
דיכאון כמובן אינו "חסימה בצ'אקרה" ודורש התייחסות מקצועית מתאימה. אבל בתוך ההסתכלות ההוליסטית עלתה בי שאלה מעניינת: מה קורה לרצון שלנו כשהוא לא מקבל ביטוי בעולם?
לפעמים האש יוצאת החוצה ככעס.
ולפעמים נדמה שהיא פשוט דועכת.
כעס יכול להיות גם שליח. הוא יכול לספר לנו שעברו את הגבול שלנו, שאנחנו לא מקבלים משהו שאנחנו זקוקים לו, שאנחנו עושים משהו שאיננו רוצים לעשות או שאנחנו מרגישים חסרי כוח מול מצב שאנחנו רוצים לשנות.
הקושי מתחיל כאשר במקום לתת לצורך מילים, אנחנו מצפים מהאדם שמולנו לזהות אותו בעצמו.
"אם באמת היית אוהב אותי, היית יודע."
וכשהוא לא יודע, הכעס גדל.
אנחנו יכולים לצעוק את הצורך, להתרחק, להעניש או ליצור מבחן כדי לראות אם האחר ירדוף אחרינו.
אבל העבודה של מקלעת השמש אינה רק לדעת מה אני רוצה. היא גם היכולת לקחת אחריות על הרצון שלי — להבין מה אני צריך, לבקש, להציב גבול ולפעול.
וזה נכון בזוגיות בדיוק כפי שזה נכון בעבודה, ביצירה ובעסק.
השפע שסיטרין מסמלת לא חייב להיות כסף. עבור אדם אחד הביטוי בעולם יהיה הקמת עסק והיכולת להתפרנס ממנו. עבור אדם אחר זו יכולה להיות יצירה, קריירה, פרויקט או רעיון שהוא רוצה להגשים.
צ'אקרת המין מחזיקה את הפוטנציאל. מקלעת השמש מאפשרת לו לקבל ביטוי בעולם.
ומעליה נמצאת צ'אקרת הלב.
לב ללא מקלעת שמש יציבה יכול להפוך לריצוי — אני אוהב ולכן אני מוותר על עצמי.
מקלעת שמש שאינה מחוברת ללב יכולה להפוך לשליטה — אני רוצה ולכן אתה צריך להשתנות.
החיבור ביניהן מאפשר לי לדעת מי אני ומה אני צריך, ובאותו זמן לראות גם את האדם שנמצא מולי.
אולי לכן החיבור של סיטרין לשפע הוא עמוק יותר מ"למשוך כסף". היא מסמלת את התנועה שבין הפוטנציאל שבתוכנו לבין היכולת לתת לו צורה בעולם.
ויש עוד דבר שכדאי לזכור דווקא בגלל האופן שבו משתמשים בה.
אנשים רבים מניחים סיטרין בעסק, על הדלפק או ליד הקופה. בגלל המוניטין שלה כאבן שפע היא נמצאת פעמים רבות במקום גלוי ונגיש, ולקוחות מרימים אותה, מחזיקים אותה ומעבירים אותה מיד ליד.
אם אנחנו עובדים מתוך התפיסה שקריסטלים סופגים ומחזיקים אנרגיה, כדאי לקחת בחשבון שאבן שנמצאת במרחב ציבורי ונוגעים בה אנשים רבים עשויה לספוג גם אנרגיות שלא בהכרח מתאימות לכוונה שלשמה הנחנו אותה שם.
לכן דווקא אבן שהצבנו מתוך כוונה של שפע, הצלחה והגשמה, אני אוהב לטהר מדי פעם ולחדש את הכוונה שאיתה אני עובד.
על הדרכים השונות לעשות זאת כתבתי בפוסט הקודם שלי על טיהור קריסטלים.
האש כבר נמצאת בתוכנו. השאלה היא איזה ביטוי אנחנו בוחרים לתת לה בעולם.